לחמניות פסח ממכרות

אוקי, אני יודעת שזה בדיליי מטורף! הרי מתכונים לפסח מפרסמים לפני פסח ולא באמצע. אבל! אני בלוג צעיר וחדש אז יש לי את הפריבילגיה קצת להזדחל מאחור, אבל במתכון הזה אני אפצה על הכול.

 אז בואו נדבר רגע על מצות.

אין לי בעיה ספציפית איתן, חוץ מעובדה מאוד פשוטה: הן פיכסיות. רציני, שחוץ מליל הסדר, אני לא נוגעת במצה אחת אפילו! אלא אם כן סבתא מכינה בומוואלוס (לביבות מצה מטוגנות, אם לא ידעתם) ואז זה חריג...

אבל חוץ מזה, כלום.

סורי פסח - אבל המצות שלך פשוט לא מתאימות לי, אני נאלצת לעצור את זה לפני שזה מתחיל.

אז מה אוכלים במקום מצות יבשות? לחמניות רכות של פסח, שהייתי אוכלת גם במשך שאר השנה.

לא בוכים על חלב שנשפך...

תיקון קטן - בשאר השנה יש קמח נורמלי, אז אולי לא...

אבל במהלך כל פסח, בהחלט כן! ובאמת לא הפסקנו לטחון אותן: בליל הסדר, בארוחת הבוקר שאחרי ליל הסדר, בים עם חברים, בעל-האש כשר עם המשפחה, בבוקר, בלילה ובשאר שעות היממה.

ומשום מה, היו הרבה בקשות למשלוחים השנה...

כדי שתבינו את יחסי הכוחות: הכנתי בשבוע אחד של פסח כבר 5 פעמים! הן עד כדי כך ממכרות.

מכינים כדורים, מושחים במעט חלב וזורים מה שרוצים (בתמונה, אורגנו ושומשום)

המתכון המקורי הגיע אליי ממיקי שמו (היי מיקי ♥) אבל אני עפתי על גיוונים בתוספות מעל:

עם כל תוספת, הכל נחטף - אז תכינו חצי-חצי או שליש-שליש-שליש או תכינו פעמיים אבל אל תכפילו כמויות לפעם אחת! 

ראיתי כמה אתרים מציינים שזה לא יוצא טוב, אז חבל על הניסיון, חבל על המאמץ וחבל על החומרים.

אז אם אתם רוצים כמות כפולה ומגוונת - תכינו פעמיים (או 5, זה גם סבבה). אמנם עבודה כפולה אבל זה שווה.

אז שיהיה לכולם פסח שמח, כשר וטעים!

XOXO

דורין

עוגת גזר סקסית עם דבש בזיגוג של יוגורט-דבש

אני מתכבדת להודיע שרשמית ביססתי את מעמדי כבלוגרית מן-המניין והצטרפתי לרשימת הבלוגרים השווה של "כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה.

רק כדי לוודא שאתם בעניינים – בכל חודש מנטקה (אתר הקונדיטוריה השווה) בוחר חומר גלם כלשהו ועל הבלוגים המשתתפים להכין איזה מאפה או קינוח כשחומר הגלם נמצא במרכז.

אז - שלחתי הודעה (קצת מתחנפת) למור של MorCake והפכתי לבולגרית של מנטקה! כולי מתרגשת לגלות מה חומר הגלם הראשון שלי (מפנטזת על תמרים, ריבת חלב או, שאלוהים יעזור, תותים ♥), גיליתי שהחודש חומר הגלם הוא... ירקות שורש.

לא סקסי בעליל.

אבל, הכינותי מראש מתכון שווה במיוחד – עוגת גזר סקסית.

שווה לקום בשבילה ב-1 בלילה לנשנוש. אבא שלי באמת קם ב-1 בלילה בשביל לאכול מהעוגה.

הכנתי אותה בפעם הראשונה בתקופת המבחנים של סמסטר א', כי ללמוד למבחן בתקופת מבחנים זה too mainstream אז במקום ללמוד מה אפשר לעשות?

לצלם את חללי המבחנים:

שירתו נאמנה.

לצלם את עצמי "לומדת" בסטייל:

שימו לב לנעלי הבית הוורודות ולפיג'מה המנומרת

או, לא בגדר צילום, לאפות עוגת גזר (שאבא רצה לקנות ואני התעקשתי להכין – כזאת אני, מקריבה למען אחרים).

אז עכשיו הייתי צריכה להכין עוגת גזר:

"עם דבש. לא מייפל או סילאן. רק דבש. ותשתמשי בקמח מלא" (אבא, מוודא שאני יודעת מה זו עוגת גזר טובה)

אבא שלי  די בררן בנוגע לעוגות הגזר שלו – "יותר מידי גזר" "אין מספיק גזר" "יותר מידי מתוק" "העוגה יבשה" וכו'. ואם יש לו אופה הנחושה לאפות בעצמה את העוגה, חייבים דבש וקמח מלא.

אז קיבלתי על עצמי את האתגר ונשבעתי לעמוד בו!

חיפשתי בנחישות עוגת גזר עם דבש שתמצא חן בעיניי ויש ברשת הרבה-הרבה עוגות גזר. כאלה עם 2 ביצים, 4 או אפילו 6. וכאלה עם 2 גזרים, 5 או אפילו 9.

חלק משתמשים בשמן וחלק בחמאה. חלק שמים חלב וחלק כלום.

אז עשיתי "ממוצע" מתכונים מכל מה שמצאתי (עוד פעם – ללמוד למבחן זה שולי), ובמיוחד השתמשתי במתכון של מיקי שמו ובמתכון של "מתכוניישן".

ניסיתי למצוא את היחס הטוב ביותר של יבשים-רטובים-גזר כדי שבזבוז הזמן המשווע שהיה הרגע לא יהיה בזבוז באמת (ולעבוד על עצמי בדרך. שיהיה.)

אז חדורת מטרה, חתכתי וגירדתי גזר, מדדתי קמח (וקמח מלא, כמובן), שפכתי דבש, שברתי ביצים, ערבבתי נמרצות (האמת שערבבתי בעדינות) שפכתי לתבנית ולתוך התנור.

ואז זה קרה.

הריח.

התפיחה.

השלמות.

ואחרי שהתקררה – הטעם!

העוגה הייתה כל כך שווה שאבא באמת קם בשבילה ב-1 בלילה ולקח חתיכה (בדיוק בזמן שיא ריכוז הלמידה שלי). אז גם אני לקחתי. שתיים.

הפעם הוספתי לעוגה תפוח מגורד, שיוצר עוגה לחה ועסיסית והכנתי זיגוג של יוגורט ודבש - אני אהבתי את הזיגוג, אבל היו טענות שהוא מתוק מדי, אז תעשו את החשבון שלכם אם להוסיף או לא. ברור שלדעתי כן להוסיף.

בלי זיגוג - עדיין טעימה

הזיגוג נוזל לו...

זיגוג מושלם! והעוגה עכשיו סופר טעימה (וסקסית)

 אז הרי לפניכם מתכון מושלם (ופרווה) לעוגת גזר ודבש.

פתאום אתגר ירקות שורש הפך לסקסי. 

XOXO

דורין

נ.ב - 

אם אתם רוצים להמשיך להתאהב במתכוני קינוחים של ירקות שורש ולהפתיע את עצמכם עד כמה זה טעים, כנסו לראות מה שאר חברי מנטקה המדהימים הכינו ותשנו את ראייתכם על ירקות שורש - מסתבר שהם שווים.

עוגיות שוקולד-צ'יפס לבן וקפה - בהשראת סבתא של פיבי

אני אפתח בהתוודות קלה – אני מכורה לעוגיות שוקולד-צ'יפס.

העובדה שלרוב הן מגיעות עם שוקולד מריר או חלב, רק מגבירה את התשוקה אליהן – כי כידוע: רוצים דווקא את מה שאסור (ואני אלרגית לשוקולד... באסה).

הבעיה בעוגיות האלה היא שכמה שהן פשוטות, ככה יש להן גרסאות והאינטרנט מלא בהן. ניסיתי בעבר כמה מתכונים ולא יצאה לי העוגייה לה ציפיתי – מתוק מידי, רך מידי, קשה מידי. בקיצור – לא העוגייה השווה שכל כך רציתי.

פשוט ממכר

אמשיך בעוד התוודות – אני מכורה ל"חברים". מכירה כל פרק וזוכרת (כמעט) כל שורה.

אני בטוחה שרבים מכם יכולים להזדהות עם שתי ההתמכרויות הקטנות שלי, לכן תעריכו את החיבור שיצרתי ביניהן: עוגיות שוקולד-צ'יפס בהשראת עוגיות השוקולד-צ'יפס המפורסמות של סבתא של פיבי.

אז מה הקטע של העוגיות? מוניקה ביקשה מפיבי את המתכון של העוגיות של סבתא שלה כדי שהיא תהיה "האמא שמכינה את עוגיות השוקולד-צ'יפס הטובות בעולם". קיימת דרמה קטנה בפרק כשמגלים שהמתכון המקורי נשרף ואחרי סאגה ארוכה (המסתיימת תוך 25 דקות) מבינים שהעוגייה הטובה בעולם היא בעצם של נסטלה-טולהאוס.

דרך אגב קוראים לפרק the one with phoebe’s cookies

הכל קצת זועק "פרסום!" אבל אחרי שטועמים מהעוגייה מצליחים שומעים רק "ממממ...", אז קצת לגיטימי לפרסם את העוגייה הטובה בעולם.

בפעם הראשונה הכנתי את העוגייה המקורית והיא יצאה מדהימה – שילוב מושלם של חמאה, שוקולד מריר ושוקולד לבן (ככה נאמר לי. וה"ממממ..." אישר זאת).

הפעם עשיתי קצת שינויים – שמתי רק שוקולד לבן קצוץ, הוספתי קפה, הפחתתי בסוכר ובחמאה – והן עדיין מדהימות. האמת שיותר! אפילו הריח שלהן כשהן נאפות ממכר!

והמרקם... הו, המרקם... העוגייה רכה ונמסה בפה והשילוב של השוקולד הלבן עם המרירות הקלה של הקפה יוצרים גוון טעם פשוט מושלם - השילוב האולטימטיבי מבחינתי.

הכי קל ונוח עם כפית קפיצית של גלידה

נכון שהעוגייה כבר חמודה?

לפני האפייה

ואחרי האפייה

אז קבלו את ההתמכרות החדשה שלכם: עוגיות שוקולד-צ'יפס לבן עם קפה בהשראת "חברים".

XOXO

דורין

מאפינס בירה, שוקולד לבן וריבת חלב

הפוסט הראשון של הבלוג! מתרגשים? גם אני!  ומה שעושה את העניין לעוד יותר מרגש זה התאריך המגניב: 21.3.2014. מה מיוחד? שימו לב:

21:3=14:2=7

תאריך מסודר, הכול מתחלק בהכול ויוצא 7 – מספר מושלם. המספר האהוב עליי.

לא לצחוק. אני אוהבת שמספרים מסתדרים ככה, זה עושה לי שקט נפשי.

ולא, זה לא מוזר, ראיתי באינטרנט שאנשים מרגישים בנוח כשיש מספרים עם כפולות שלמות. באמת. אני לא ממציאה...

רואים?

טוב, בערך. לא משנה.

קיצר - הפוסט הראשון של הבלוג!

כדי לעשות עליכם רושם *טוב!* כבר מעכשיו, הרשו לי להציג בפניכם את הגאווה הקטנה שלי – מאפינס בירה

יום אחד, משום מה, ממש רציתי להכין מאפינס עם בירה. למה דווקא בירה, אין לי מושג – אני לא סובלת בירה! לא את הטעם ולא את הריח! זה לא מונע ממני לשתות בירה מידי פעם (לעיתים רחוקות כשאין משהו אחר בסביבה) – אבל זו בהחלט לא הבחירה הראשונה שלי.

אני מעדיפה קוקטייל. ורוד. עם דובדבן קטן כקישוט. או כמה.

טעים!

אבל הרעיון הזה שבירה יכולה לבוא טוב בתוך מאפינס משום מה הרגיש לי נכון. חיפשתי בגוגל ומצאתי כי באמת קיים כזה דבר! בדקתי כמה מתכונים – הכול זרם לי טוב אז שלחתי את אבא לקנות לי בירה, ערבבתי את כל החומרים, חילקתי לתבניות (והחזקתי אצבעות!) ונחשו מה?

יצא מדהים! פשוט גאוני!

הטעם מזכיר מעין סופגנייה עסיסית, פלאפית (fluffy – מאוהבת במילה הזאת) ופשוט יאמממ! ובזכות הבירה מתקבל מן אפקט תפיחה בתנור – והמאפינס יוצאים תפוחים ויפיפיים.

הגרסא הראשונה הייתה עם טובורג ירוק -

גרסא 1.0

והגרסה השנייה עם איזו בירה פראגית מוזרה (לא צילמתי, סורי...).

רק שתדעו – המאפינס של הבירה הפראגית הגיעו איתי למועדון פעם והם שימשו בתור נישנשון חמודון לצד הבירה (וודקה חמוציות בשבילי) – הגיוני. 
כן, הגעתי למועדון בתל-אביב עם שקית של מאפינס. SO WHAT???

אני כזאת מגניבה.

הבירה הפעם

בכל מקרה, הפעם השתמשתי בגולסטאר, "בירת לאגר כהה", ראיתי כמה אתרים שמעדיפים את הבירה כהה – אבל אני בטוחה שעם הכל זה ילך. חשוב לבחור בבירה איכותית, הרי היא העיקר פה, אז תנו לה את הכבוד הראוי.

אז שימו כל בירה שאתם אוהבים או שבאה לכם טוב – כהה, בהירה, עם טעם או בלי טעם. יש בירות טובות, שאפילו אני אוהבת, בניחוח של סיידר תפוחים (כמו לינדמנס) או דובדבנים (כמו קסטיל רוז', כמובן) ויש כאלה גם עם ניחוח שוקולדי (כמו אלכסנדר black). שווה ניסיון (ואם אתם מנסים, כמובן לדווח איך יצא).

 אבל! אני לא ממליצה להשתמש בשנדי ודומיהם – זה מידי דומה לסתם משקה מוגז וגם אחוז האלכוהול נמוך, אז אני לא יודעת אם אפקט התפיחה שמתקבל עם בירה רגילה תתקבל גם עם בירה כזאת. מה גם – היא לא מגניבה. 

קיצר – לא.

שימו לב שהאלכוהול מתנדף באפייה, אז בלי חשש בקטע הזה (או שכן...?), אבל בכל מקרה, הקטע המגניב של הבירה עוד קיים.

לפני

אחרי

 אז לכו קנו בירה ותיהנו!

XOXO  

דורין