לפעמים
במהלך החיים, מבין כל האנשים שיוצא לנו לפגוש, להכיר ולשוחח, יש אנשים שנכנסים לנו
לתוך הלב ונשארים שם. לא משנה כמה זמן עובר, כמה רחוק תהיו וכמה הרבה תעברו תוך
כדי בחיים, עם עוד אנשים חדשים, תמיד האנשים האלו יהיו חלק מהחיים שלכם. האנשים
האלה הופכים לחברים שלכם, לחברים הכי טובים שלכם, אלה שתמיד שם בשבילכם ואתם תמיד
שם בשבילם.
חברים כאלה לא פוגשים הרבה, למרבה הצער, קשרים לעיתים הופכים לרופפים בתוך המהלכים המטורפים של החיים. חלק מתחילים ללמוד או לעבוד, חלק עוברים דירה, חלק גרים רחוק ולפעמים החיים פשוט עוברים.
לפעמים, למרות המהלכים המטורפים של החיים, החברים נשארים חברים ואפילו נכנסים לנו לתוך הלב אפילו עמוק עוד יותר. למרות התחלת הלימודים או העבודה, למרות מעבר הדירה, למרות המרחק הגדול ולמרות החיים שעוברים – הקשר עם החברים נשאר. וככה הוא רק מתחזק.
אם התמזל מזלכם ליצור כזאת חברות – שימרו עליה מכל משמר.
מזלי היה פי 5, פגשתי חמישה אנשים כאלה.
פגשתי 5 אנשים בתוך המהלך המטורף של החיים ולמרות שהרבה עבר מאז נפגשנו והתחברנו לראשונה, הקשר נשאר והמשיך להתהדק ולהתחזק. החברים ההם מאז, הם החברים הכי טובים שלי כיום, אלה שאני סומכת עליהם בכל מצב ולכל דבר.
הם פשוט נכנסו לי ללב ולא יצאו משם לעולם.
אז לכבוד הסתומים שלי, כרמלס, נחי, תמיר [אין לך כינוי, אתה בעייתי], מוראל וג'סי, הפוסט הזה מוקדש ♥
נפגשנו כולנו בצבא, כל אחד מקורס שונה, משרד שונה ואפילו קומות שונות, אבל במהלך הזמן, מבין כל האנשים האחרים, נשארו כולנו ביחד. עברנו הרבה, אפילו דרך כמה מדינות, ואני בהחלט יכולה להגיד שנעבור עוד המון.
אז איך הם קשורים למאפינס? תמשיכו לקרוא...
יום אחד החלטתי להכין את המתכון הראשון של הבלוג וקצת לשנות אותו. המתכון היה של מאפינס בירה, שוקולד לבן וריבת חלב ומאז רציתי לנסות להכין גרסא קצת שונה. הבירה בבלילה נותנת למאפינס טעם מעט דומה לשל סופגנייה ורציתי משהו שישתלב עם הרעיון, משהו מתוק.
עונת התותים נגמרה כבר מזמן וגם דובדבנים קפואים לא היו בסופר, אבל כן היו אוכמניות ולי פתאום נהיה חשק מטורף לאיזו אוכמנית כחלחלה, וכך נבנה הרעיון של מאפינס בירה ואוכמניות.
מאוד אהבתי את הטעם של המאפינס ואת הריח המשכר של הבירה יחד עם המתיקות של האוכמניות אבל לא הייתי בטוחה אם לכולם יסתדרו הטעמים ואם בכלל לפרסם את המתכון. לכן, ארזתי 5 מאפינס בתוך קופסא ונתתי לשפני הניסיון שלי לטעום קצת.
נפגשנו באיזה פאב במודיעין, שהיה חשוך בזכות הפסקת חשמל מוזרה שהייתה, וחילקתי לכל אחד מהם מאפין, בתקווה שבאמת יצא לי טעים ושבלוטות הטעם שלי לא הפכו למוזרות.
כן, הבאתי מאפינס שהכנתי לפאב. זה לא מוזר בכלל. אני מגניבה ושלא תחשבו אחרת.
בכל אופן, אם היו לי חששות הן נעלמו ברגע שביקשו ממני להבריח להם את המתכון כדי שיכינו בעצמם, כשצעקו עליי שזה טעים מידי וכבר חצי תבנית נאכלה וכשסיפרו לי שאפילו המשפחות של כולם אהבו את המאפינס וביקשו עוד, אפילו הבת-דודה הקטנה בת השבע.
עכשיו אני בטוחה שגם אתם תאהבו את מאפינס הבירה והאוכמניות.
XOXO
דורין (צ'יני)