תשאפו
עמוק את האוויר. אתם מריחים את זה? מרגישים את זה? זו התחלת הסוף של הקיץ. אמנם
הימים עדיין חמים ולוהטים, עדיין כולם הולכים לים והמכנסיים לא מתארכים, אבל בהחלט
ניתן להבחין בשינוי קטן. החופש הגדול נגמר, הסטודנטים עובדים במרץ על המערכת של
השנה הבאה ומתחילים להיאנח לקראתה, ההורים נושמים לרווחה כשהבית מתחיל להיות שקט
והחגים מציצים מעבר לפינה. הראשון, כמובן, הוא ראש השנה, אחד מהחגים האהובים עליי –
חג חגיגי, לבן, חם ומשפחתי. ופשוט טעים.
לכבוד
בואו של חודש חדש ולקראת בואו של ראש השנה, מנטקה דאגו לפתיחה רשמית של קינוחי ראש
השנה. לא, לא דבש, אלא תמרים, סילאן ומה שביניהם. קצת נדוש וקצת מפתיע, אבל בטוח –
ממש טעים.
תמיד
קשה לי לחשוב על קינוח מתאים למנטקה, שיהיה ראוי לשאת את התואר "התמודד
באתגרי כחומר ביד הבלוגר" אבל החודש עלה לי רעיון מההתחלה – טארט תמרים
ואגסים ביין. כי יש משהו יותר יפה מטארט?
ממש
ראיתי בעיני רוחי איך הטארט נראה –
רבעים של אגסים, צבועים בבורדו, מדיפים ריח
משכר של יין וקינמון.
האגסים השיכורים מונחים בקלילות על מלית מתוקה של תמרים
ושמנת ומתחתיהם בצק פריך ונמס.
בעוד שאיפה עמוקה, יכולתי להריח את הריח המתוק של
התמרים ואת הריח השיכור של האגסים ולדמיין את הטארט על שולחן ארוחת החג, נחתך,
נפרס ומוגש לכל אורח.
מאחר
שסוף סוף לא היו לי התלבטויות מה להכין, החלטתי שאין צורך בכלל לחשוב ולחפש משהו
אחר להכין - החודש מנטקה יקבלו טארט.
אז
מדדתי, ערבבתי, רידדתי, אפיתי, בישלתי, השתכרתי, ציננתי, ספרתי, גלענתי, שפכתי,
טחנתי, ישרתי, הנחתי והכנסתי לאפייה אחרונה.
בסופו
של התהליך התקבל טארט יפה ומתוק כמו טופי שתמיד צריך עוד ביס אחד וקטן ממנו, לוודא
שספגתם את כל הטעמים.
במהלך
הצילומים הסופיים שמעתי את אבא קורא "היא סיימה לצלם? אפשר כבר לאכול?"
וכשסוף סוף עניתי "כן", אבא התייצב מהר לידי, מאיץ בי לחתוך לו חתיכה
כדי לטעום. אחרי שאדון הטעימות הראשי טעם, לקחתי גם אני ביס אחד. וזהו. רק ביס אחד
– הצלחת נחטפה לי מהיד על ידי אבא ונאכלה מהר. כנראה שהיה באמת טעים.
אז
קבלו בחגיגיות את המתכון הראשון לכבוד ראש השנה ואת שאר מתכוני התמר של מנטקה –
שכל אחד מהם יעטר בחגיגיות את השולחן של ארוחת הערב של החג או את השולחן של ארוחת
הבוקר למחרת.
עוד
מוקדם מכדי לאחל חג שמח, אבל עדיין אפריח לכם נשיקה של סוף קיץ.
XOXO
דורין
