העוגה הישראלית שלי

לכבוד יום העצמאות רציתי להכין איזושהי עוגה שתהיה הכי ישראלית שיש. כזו שכל אחד מכיר ואוהב, כזו שכל אחד גדל עליה וכזו שאם תתקלו בה בחו"ל תיזכרו בבית.

ניסיתי לחשוב על משהו שמשלב מיליון דברים ביחד – משהו בין קוגל לקדאיף עם פתיתים. כבר חשבתי על איזו הכלאה בין כל השלושה, אבל משום מה, פתיתים לא היו בבית (כנראה השפעות לוואי של פסח), הקינמון נגמר ולא הייתה שום גבינה קשה במקרר. איך בדיוק אפשר להכין משהו אם אין פתיתים, את קינמון או גבינה.

רציתי כבר לרדת למכולת לקנות את כל הדברים שחסרים לי, אבל אז נחתו עיניי על 2 חבילות של אינסטנט פודינג. אז הייתה ההארה - עוגת ביסקוויטים. הכי ישראלי שיש. בעיניי לפחות.

כל אחד מכיר את העוגה הזאת. סביר מאוד שכל אחד אוהב – הרי אין מה לא לאהוב בה. לא בטוחה אם כל אחד גדל עליה, אבל אני לפחות כן. ואם הייתי נתקלת בה בחו"ל – הכי הייתי חושבת על הבית ועל אמא.

אצלנו בבית, העוגה הזאת לא מיועדת לחגיגות גדולות או לחגים מסוימים. העוגה הזאת פשוט מעין פינוק אחד גדול, פינוק שלא צריך תירוץ להכין אותו אלא פשוט מכינים אותו כי הוא קל, מהיר, כייפי להכנה, ויוצא פשוט גן עדן. גן עדן ישראלי.

תמיד אמא היא זו שמכינה את העוגה הזאת, אבל אמא ואבא כרגע באילת (בלעדיי – ארורה תהיי עבודה להגשה! שתיכן!) אז לכבוד חזרתם דווקא ביום העצמאות החלטתי להכין את העוגה הזאת כהפתעה! השמועות אומרות שגם לי יש הפתעות אז זו דרך קטנה להגיד תודה.

זו הפעם הראשונה שהכנתי את העוגה הזאת והיא עוד אמורה להיות הפתעה, אז החלטתי לשלב בה עוד משהו 
קטן, מפתיע ודי ישראלי – עוגיות חלבה. עוגיות חלבה רכות שנמסות בפה. אז הכנתי גם עוגיות, שלחלוטין אפשר להכין ולאכול סתם ככה. אכלתי עוגייה או שתיים לפני סתם ככה, אבל החזקתי את עצמי שלא לאכול עוד כי רציתי לשלב את העוגיות בנוסף לשכבת הפתי-בר.

ועוד שדרוג קטן, הפתי-בר שלנו לא נטבל בחלב, ככה סתם – אנחנו טובלים אותו בקפה. עוד שלמות.

לפני שנמשיך, אני רוצה להקדיש דקה לפתי-בר, העוגייה המושלמת ביותר שהמציאו. נכון שפתי-בר זה בכלל שם צרפתי אבל לא אכפת לי. בעיני זו עוגייה ישראלית, הראשונה שכל ילד אוכל (מפורר בעצם). זו העוגייה שטובלים בקפה בבוקר, שצריך לספור עד 10 כדי להגיע לרמת הרכות הנכונה לפני שהיא נעלמת בתוך הקפה. זו העוגייה שמכינים ממנה כדורי שוקולד, וזו העוגייה שממנה מכינים את הבסיס לעוגות הגבינה של שבועות (שעוד מעט מגיע). ובקיצור – זה טוב, זה אסם.

(נכון שיש פתי-ברים של חברות אחרות, אבל אני הכי אוהבת את זו של אסם, כל השאר סתם מזויפות).

אז תפנו לכם קצת זמן להכין את העוגה הזאת, לא רק לכבוד יום העצמאות, אלא סתם כשבא לכם משהו טעים וביתי - עם תוספת קטנה משלי.

רק מזהירה מראש - את העוגה הזאת מיישרים. הרבה. משום מה, היא אף פעם לא ישרה...

שיהיה לכולם חג עצמאות שמח!

XOXO

דורין.

פנקוטה בננה בנשי

חודש חדש מביא איתו אתגר מנטקה חדש וחודש מאי הביא איתו את הבננה. הזהירו שחומר הגלם של מאי יהיה שנוי במחלוקת, הרי הבננה מתחלקת בין אלו שאוהבים אותה לבין אלו שלא סובלים אותה. אבל הבננה בשבילי שנויה במחלוקת מסיבה קצת אחרת – הפלא ופלא, גם לבננות אני אלרגית.

המחשבה הראשונה הייתה לוותר על חודש הבננה, כי מה הטעם להכין קינוח אם אני לא יכולה לטעום ממנו? חלק מתהליך ההכנה זו הציפייה לגלות מה שילוב הטעמים יצר והגאווה הקטנה שיוצא משהו טעים במיוחד, אבל אם יש בננה, זה לא יקרה.

המחשבה השנייה הייתה בשום אופן לא לוותר על חודש הבננה! זה רק החודש השני שלי באתגרי מנטקה והאפשרות לוותר לעצמי על אתגר עוד לא באה בחשבון – יש לי עוד מה להוכיח. ידעתי שמעט יצירתיות וחיפוש מקצועי בגוגל יניבו פתרון לבעיית הבננה שעלתה.

נחושה שלא לוותר על האתגר השני שלי ניסיתי לחשוב על דרך לעקוף את הבננה ועדיין להכין קינוח שיענה לדרישות האתגר. ואז עליתי על הגאונות: במקום בננה-בננה אני אשתמש בליקר בננה.

צבע של בננה. ריח של בננה. ובהחלט טעם של בננה. אני על הכיוון הנכון.

עכשיו נשאר רק השאלה: מה אני עושה עם ליקר הבננה?

הליקר חייב להיות חלק הכרחי בקינוח, כזה שאי-אפשר יהיה להחליף אותו בליקר אחר, אחרת זה מאבד מהפואנטה של הבננה. אימצתי בשנית את החלק היצירתי שבי וניסיתי לחשוב על קינוח שיהיה חייב להכיל דווקא ליקר בננה. ועוד פעם, עליתי על הגאונות: קוקטייל עם ליקר בננה!

אני מהבחורות האלה ששותות קוקטיילים בפאבים. ולא סתם קוקטיילים, הם חייבים להיות חמודים! אז עניין הקוקטייל לגמרי היה מתבקש.

שימו לב לפלח הענק של האשכולית

שוב, חיפוש קל בגוגל העלה את הקוקטייל בננה המושלם למשימת הבננה-בלי-בננה, קוקטייל שבטבעיות ניתן להמרה בקינוח המושלם, בננה בנשי.

הקוקטייל מורכב משמנת, ליקר בננה וליקר קקאו לבן. שמתם לב שמדובר בקקאו לבן? כלומר, שוקולד לבן? 

TOTALLY MEANT TO BE *

(אני אלרגית גם לשוקולד, כלומר, לקקאו. מתחיל להציק, נכון?)

משום מה, הרעיון הראשון לקינוח שבא לי בראש לא היה מאפינס או עוגיות (שאני רגילה ואוהבת להכין) אלא דווקא משהו ממש לא מוכר בשבילי, שמעולם לא הכנתי וששמעתי סיפורי אימה על הכנתו - פנקוטה.

פנקוטה זה בעיקרון שמנת מבושלת עם תוספת טעם כלשהי – וניל, שוקולד, דבש – שמוסיפים לה ג'לטין ומניחים לה להתקרר בכלי ההגשה. יש גם גרסה בה שופכים בתחתית הכלי קרמל ועליו הפנקוטה ובהגשה הופכים את הפנקוטה על צלחת הגשה והקרמל נשפך מסביב.

למרות שמעולם לא הכנתי פנקוטה, או בכלל עבדתי עם ג'לטין, זרמתי עם הרעיון. בכל זאת, אם כבר התחלתי עם אתגר – נסיים עם אתגר. וכך החלו סבבי קרבות ארוכים.

היו הרבה מכשולים בדרך, החל מכלי ההגשה של הפנקוטה (שהיה חייב להיות כוס מרטיני, כיאה לקוקטייל) ועד לשמנת שלא נמצאה בסופר וכעונש על שמצאתי אותה, גלשה בזמן הבישול שלה. 

אבל הניצחון מוכרע במלחמה כולה, לא בקרב אחד – ובמלחמה הזו, בהחלט אני ניצחתי.

ואפילו הוספתי טוויל לניצחון.

אז הנה המענה שלי למנטקה, שניסה להכשיל אותי עם מרכיב לא נחמד בשבילי, אבל לבסוף כשל בעצמו.

כנסו למנטקה לראות את שאר הניצחונות של המשתתפים. בגללם יש לי "משאלת-אלרגיה" קטנה.

תודו שיש מעין מוסר השכל מקסים בכל הסיפור: אל תתנו למכשולים להכריע אתכם – תהיו יצירתיים ותנצחו את הכל.

XOXO

דורין.

לחמניות פסח ממכרות

אוקי, אני יודעת שזה בדיליי מטורף! הרי מתכונים לפסח מפרסמים לפני פסח ולא באמצע. אבל! אני בלוג צעיר וחדש אז יש לי את הפריבילגיה קצת להזדחל מאחור, אבל במתכון הזה אני אפצה על הכול.

 אז בואו נדבר רגע על מצות.

אין לי בעיה ספציפית איתן, חוץ מעובדה מאוד פשוטה: הן פיכסיות. רציני, שחוץ מליל הסדר, אני לא נוגעת במצה אחת אפילו! אלא אם כן סבתא מכינה בומוואלוס (לביבות מצה מטוגנות, אם לא ידעתם) ואז זה חריג...

אבל חוץ מזה, כלום.

סורי פסח - אבל המצות שלך פשוט לא מתאימות לי, אני נאלצת לעצור את זה לפני שזה מתחיל.

אז מה אוכלים במקום מצות יבשות? לחמניות רכות של פסח, שהייתי אוכלת גם במשך שאר השנה.

לא בוכים על חלב שנשפך...

תיקון קטן - בשאר השנה יש קמח נורמלי, אז אולי לא...

אבל במהלך כל פסח, בהחלט כן! ובאמת לא הפסקנו לטחון אותן: בליל הסדר, בארוחת הבוקר שאחרי ליל הסדר, בים עם חברים, בעל-האש כשר עם המשפחה, בבוקר, בלילה ובשאר שעות היממה.

ומשום מה, היו הרבה בקשות למשלוחים השנה...

כדי שתבינו את יחסי הכוחות: הכנתי בשבוע אחד של פסח כבר 5 פעמים! הן עד כדי כך ממכרות.

מכינים כדורים, מושחים במעט חלב וזורים מה שרוצים (בתמונה, אורגנו ושומשום)

המתכון המקורי הגיע אליי ממיקי שמו (היי מיקי ♥) אבל אני עפתי על גיוונים בתוספות מעל:

עם כל תוספת, הכל נחטף - אז תכינו חצי-חצי או שליש-שליש-שליש או תכינו פעמיים אבל אל תכפילו כמויות לפעם אחת! 

ראיתי כמה אתרים מציינים שזה לא יוצא טוב, אז חבל על הניסיון, חבל על המאמץ וחבל על החומרים.

אז אם אתם רוצים כמות כפולה ומגוונת - תכינו פעמיים (או 5, זה גם סבבה). אמנם עבודה כפולה אבל זה שווה.

אז שיהיה לכולם פסח שמח, כשר וטעים!

XOXO

דורין

עוגת גזר סקסית עם דבש בזיגוג של יוגורט-דבש

אני מתכבדת להודיע שרשמית ביססתי את מעמדי כבלוגרית מן-המניין והצטרפתי לרשימת הבלוגרים השווה של "כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה.

רק כדי לוודא שאתם בעניינים – בכל חודש מנטקה (אתר הקונדיטוריה השווה) בוחר חומר גלם כלשהו ועל הבלוגים המשתתפים להכין איזה מאפה או קינוח כשחומר הגלם נמצא במרכז.

אז - שלחתי הודעה (קצת מתחנפת) למור של MorCake והפכתי לבולגרית של מנטקה! כולי מתרגשת לגלות מה חומר הגלם הראשון שלי (מפנטזת על תמרים, ריבת חלב או, שאלוהים יעזור, תותים ♥), גיליתי שהחודש חומר הגלם הוא... ירקות שורש.

לא סקסי בעליל.

אבל, הכינותי מראש מתכון שווה במיוחד – עוגת גזר סקסית.

שווה לקום בשבילה ב-1 בלילה לנשנוש. אבא שלי באמת קם ב-1 בלילה בשביל לאכול מהעוגה.

הכנתי אותה בפעם הראשונה בתקופת המבחנים של סמסטר א', כי ללמוד למבחן בתקופת מבחנים זה too mainstream אז במקום ללמוד מה אפשר לעשות?

לצלם את חללי המבחנים:

שירתו נאמנה.

לצלם את עצמי "לומדת" בסטייל:

שימו לב לנעלי הבית הוורודות ולפיג'מה המנומרת

או, לא בגדר צילום, לאפות עוגת גזר (שאבא רצה לקנות ואני התעקשתי להכין – כזאת אני, מקריבה למען אחרים).

אז עכשיו הייתי צריכה להכין עוגת גזר:

"עם דבש. לא מייפל או סילאן. רק דבש. ותשתמשי בקמח מלא" (אבא, מוודא שאני יודעת מה זו עוגת גזר טובה)

אבא שלי  די בררן בנוגע לעוגות הגזר שלו – "יותר מידי גזר" "אין מספיק גזר" "יותר מידי מתוק" "העוגה יבשה" וכו'. ואם יש לו אופה הנחושה לאפות בעצמה את העוגה, חייבים דבש וקמח מלא.

אז קיבלתי על עצמי את האתגר ונשבעתי לעמוד בו!

חיפשתי בנחישות עוגת גזר עם דבש שתמצא חן בעיניי ויש ברשת הרבה-הרבה עוגות גזר. כאלה עם 2 ביצים, 4 או אפילו 6. וכאלה עם 2 גזרים, 5 או אפילו 9.

חלק משתמשים בשמן וחלק בחמאה. חלק שמים חלב וחלק כלום.

אז עשיתי "ממוצע" מתכונים מכל מה שמצאתי (עוד פעם – ללמוד למבחן זה שולי), ובמיוחד השתמשתי במתכון של מיקי שמו ובמתכון של "מתכוניישן".

ניסיתי למצוא את היחס הטוב ביותר של יבשים-רטובים-גזר כדי שבזבוז הזמן המשווע שהיה הרגע לא יהיה בזבוז באמת (ולעבוד על עצמי בדרך. שיהיה.)

אז חדורת מטרה, חתכתי וגירדתי גזר, מדדתי קמח (וקמח מלא, כמובן), שפכתי דבש, שברתי ביצים, ערבבתי נמרצות (האמת שערבבתי בעדינות) שפכתי לתבנית ולתוך התנור.

ואז זה קרה.

הריח.

התפיחה.

השלמות.

ואחרי שהתקררה – הטעם!

העוגה הייתה כל כך שווה שאבא באמת קם בשבילה ב-1 בלילה ולקח חתיכה (בדיוק בזמן שיא ריכוז הלמידה שלי). אז גם אני לקחתי. שתיים.

הפעם הוספתי לעוגה תפוח מגורד, שיוצר עוגה לחה ועסיסית והכנתי זיגוג של יוגורט ודבש - אני אהבתי את הזיגוג, אבל היו טענות שהוא מתוק מדי, אז תעשו את החשבון שלכם אם להוסיף או לא. ברור שלדעתי כן להוסיף.

בלי זיגוג - עדיין טעימה

הזיגוג נוזל לו...

זיגוג מושלם! והעוגה עכשיו סופר טעימה (וסקסית)

 אז הרי לפניכם מתכון מושלם (ופרווה) לעוגת גזר ודבש.

פתאום אתגר ירקות שורש הפך לסקסי. 

XOXO

דורין

נ.ב - 

אם אתם רוצים להמשיך להתאהב במתכוני קינוחים של ירקות שורש ולהפתיע את עצמכם עד כמה זה טעים, כנסו לראות מה שאר חברי מנטקה המדהימים הכינו ותשנו את ראייתכם על ירקות שורש - מסתבר שהם שווים.